שלום,
בהמשך לפוסט הקודם שלי על מושגי יסוד בחשמל ביתי, הפעם אכתוב איך כל זה עובד באופן מעשי ולא רק מושגים תיאורטיים. שוב אדגיש - אני לא חשמלאי מוסמך! אשמח לתיקונים והערות מבעלי מקצוע.
לוח החשמל
לוח החשמל הוא נקודת הכניסה של החשמל לבית. ואלו המרכיבים העיקריים שלו:
המפסק הראשי (מא"ז)
זהו השער המרכזי שדרכו נכנס החשמל לבית. החשמל מסופק דרך חברת החשמל, הוא עובר בדרך דרך המונה כדי לתעד כמה חשמל עבר, ואז מגיע למפסק הראשי אצלינו בלוח החשמל, וממנו ממשיך הלאה למפסקים משניים ומשם לצרכני החשמל בקצה.
ניתן לזהות די בקלות את המספק הראשי, הוא המפסק עם הערך הגבוה ביותר בלוח (על כל מפסק כתוב כמה אמפר הוא מספק, בדרך כלל רשום מספר והאות C לידו) ובדרך כלל הוא ממוקם בנפרד משאר המפסקים.
בחיבור חד פאזי יש מפסק ראשי אחד, בחיבור תלת פאזי יש מפסק משולש (3 מחוברים יחד).
ממסר פחת (מפסק מגן)
אחרי המפסק הראשי מותקן רכיב בטיחות קריטי שנקרא "ממסר פחת". זה למעשה מפסק מגן המיועד להגן עלינו מפני התחשמלות.
איך זה עובד? ממסר הפחת בודק באופן רציף שכל החשמל שיוצא דרך הפאזה חוזר דרך האפס. אם חלק מהזרם "בורח" למקום אחר (כמו דרך אדם שנוגע בחשמל), ממסר הפחת מזהה זאת ומנתק מיד את החשמל.
לממסר הפחת יש גם לחצן טסט שבאמצעותו ניתן לבדוק שהמנגנון תקין ומספק הגנה.
מעגלי חשמל (מאמ"ת)
אחרי ממסר הפחת, החשמל מתפצל למעגלים שונים דרך מפסקים אוטומטיים זעירים (מאמ"ת). יש שני סוגים עיקריים:
-
מעגלי תאורה - בדרך כלל עד 10 אמפר
- משרתים את כל גופי התאורה בבית
- מחולקים לפי אזורים (סלון, מסדרון, חדרי שינה, מטבח וכו')
-
מעגלי כוח (שקעים) - בדרך כלל 16 אמפר
- משרתים את כל השקעים בבית
- מחולקים לפי אזורים או לפי סוגי מכשירים (מטבח, סלון, מכונת כביסה, מזגן, דוד וכו')
ככל שיש יותר מעגלים בבית, כך אפשר לנצל טוב יותר את החשמל המגיע אלינו. אם יש רק מעטים, עלול להיווצר מצב שבו החשמל "קופץ" למרות שיש לנו חיבור גדול מספיק.
צנרת וחיווט
צינורות חשמל בקירות
מסתבר שחוטי החשמל לא סתם "תקועים" בתוך הקיר, אלא עוברים בתוך צינורות מיוחדים:
בקירות רגילים משתמשים בצינורות שרשוריים, הצינורות מאפשרים החלפת חוטים במקרה הצורך, כמו בשדרוג חשמל בבית ישן.
בקצה הצינור מותקנת קופסה מיוחדת (נקראת "קופסת 55") שבתוכה מחברים את השקעים או המפסקים.
חוטי החשמל
לחוטי החשמל יש קוד צבעים מוסכם:
- אדום או חום = פאזה (החוט ה"חי")
- כחול או שחור = אפס
- ירוק-צהוב = הארקה
- סגול = לפעמים משמש כהמשך של פאזה ממפסק לגוף תאורה
לעובי החוטים יש משמעות קריטית:
- 0.75 מ"מ - הדק ביותר, לשימושים קלים בלבד
- 1.5 מ"מ - עובי סטנדרטי למעגלי תאורה
- 2.5 מ"מ - עובי סטנדרטי למעגלי כוח/שקעים
העובי של החוט קובע כמה חשמל יכול לעבור דרכו בבטחה. ניתן להשוות זאת לצינור מים - ככל שהצינור רחב יותר, כך יותר מים יכולים לזרום דרכו.
ישנם שני סוגים עיקריים של חוטים:
- חוטים "חד-גידיים" - קשיחים, משמשים בתוך הקירות.
- חוטים "רב-גידיים" - גמישים יותא, משמשים בכבלים מאריכים ובמכשירי חשמל.
מערכות "תחת הטיח" ו"על הטיח"
כשמוסיפים שקע או נקודת חשמל חדשה, יש שתי שיטות עיקריות:
מערכת "תחת הטיח" (ת"ט)
החוטים והקופסאות מוסתרים בתוך הקיר, ורק החלק החיצוני של השקע/מפסק נראה, זה דורש חציבה בקיר והסתרת צינורות וקופסאות.
יקר יותר אך אסתטי
מערכת "על הטיח" (ע"ט)
החוטים עוברים בתעלות חיצוניות על הקיר, השקעים והמפסקים מותקנים על הקיר, לא דורש חציבה בקירות, זול משמעותית אך פחות אסתטי.
שתי השיטות תקניות ובטיחותיות, וההחלטה במה לבחור היא בעיקר שיקול של אסתטיקה מול עלות.
כמה חשמל צורך בית מודרני?
בעבר, בתים רבים חוברו לחשמל של 25 אמפר, שהיה מספיק לתאורה ולכמה מכשירים בסיסיים. אבל חישוב פשוט: 25 אמפר × 220 וולט = בערך 5,750 ואט.
כיום, בית ממוצע צורך הרבה יותר:
- מקרר (500 ואט)
- מזגן (1000-2500 ואט)
- מכונת כביסה (500-2000 ואט, תלוי אם מחממת מים)
- תנור אפייה (2000-2500 ואט)
- קומקום (2000 ואט)
- מייבש כביסה (2000-3000 ואט)
כבר ברור שחיבור של 25 אמפר לא מספיק למשפחה מודרנית - בקושי אפשר להפעיל מזגן, מקרר ותנור בו-זמנית. לכן, בבתים חדשים או משופצים מקובל כיום חיבור של 40 אמפר (כ-9,000 ואט) או אפילו תלת-פאזי של 3×25 אמפר (כ-17,250 ואט).
אשמח לתגובות, הערות ותיקונים!
