אתחיל מההתחלה...
איך עובד המנגנון של הניאגרה (מנגנון ממש חכם ומאידך פשוט), אחרי שנבין את המנגנון נדע איך לאבחן ולפתור בעיות של נזילות. במקרה שלך אתה אומר שמדובר במנגנון מורכב ולא סטנדרטי, אז תמונה אחת שווה אלף מילים.

קודם כל, ניאגרה בעברית - מיכל הדחה. למי שלא מכיר... הכוונה למיכל המים מעל האסלה, לחיצה על לחצן ייעודי משחררת את המים שבמיכל בלחץ אל תוך האסלה ודוחפת את כל מה שיש שם הלאה לתוך מערכת הביוב. מיכל הדחה רגיל מכיל בכ6-9 ליטר בתלות בדגם.

יש כמה סוגי ניאגרות:

1. מיכלי פלסטיק רגילים

הכי נפוצים, חלקם עם לחצן למעלה, חלקם בצד או בחזית.

2. מיכלי מונובלוק

זה בעצם אסלה ומיכל הדחה ביחידה אחת. המיכל יושב על האסלה מאחורה.

3. מיכלים סמויים

מיכל ההדחה נמצא בתוך הקיר ונסתר מהעין. רואים רק את פאנל הלחיצה (הלחצנים של חצי כמות וכמות מלאה).

כל המיכלים עובדים באותה שיטה בדיוק. ההבדל המהותי ביניהם הוא רק באיך ניגשים למנגנון כדי לתקן. במונובלוק או במיכלי פלסטיק פשוט מרימים את המכסה של הניאגרה. במיכלים סמויים צריך לפתוח את הפאנל (ההתעסקות עם ניאגריה סמויה מעט מורכבת יותר ופחות קלילה בלי נסיון...).

המנגנונים

במיכל הדחה מכל סוג שהוא יש שני מנגנונים בסיסיים עם עקרון זהה:

1. פעמון

הפעמון אחראי על ריקון המים מהמיכל לאסלה ואטימת המיכל מיד אחרי ההדחה כדי שייאגרו מים חדשים בניאגרה להדחה הבאה (ולא ימשיכו ישירות לאסלה).
אחד ממרכיבי הפעמון הוא גומיה שיושבת בתחתית המיכל ומשמשת מכסה לצינור שמחבר בין הניאגרה לאסלה. הגומיה הזו היא בעצם "פקק" שחוסם את הצינור ויציאת המים ממנו לאסלה . ברגע שרוצים להוריד מים, הלחיצה על לחצן ההדחה מפעילה מנוף שמרים את הגומייה וכך משתחרר פתח הצינור, והמים זורמים ויורדים למטה. ברגע שנגמרים המים במיכל - הגומיה יורדת חזרה וסוגרת שוב את המכסה של הצינור, ואז הניאגרה צוברת מים מחדש.

אם הגומייה הזו לא טובה - שחוקה, בלויה, קרועה - מה יקרה? היא פשוט לא תאטום הרמטית את מעבר המים, ואז גם כשאתם לא לוחצים על לחצן ההדחה, יהיה מעבר מים.

איך מחליפים גומיית פעמון?

אם הגענו למסקנא שהגומיה הזו היא הבעייתית (רגע, תקראו עד הסוף, אל תמהרו להסיק מסקנות איפה הבעיה...), צריך להוציא את הפעמון מהמקום ולהחליף את הגומייה שלו.

שלב 1: מרוקנים את המיכל

סוגרים את ברז הניל שמספק מים לניאגרה, ומורידים את המים, כך הניאגרה תהיה מרוקנת ממים.

שלב 2: צילום הכל לפני פירוק (סופר חשוב!)

מצלמים את המנגנון מכמה זויות, ככה שאם פירקנו ואנחנו לא מצליחים להרכיב חזרה - יש תיעוד. זה טיפ חשוב ומעולה לאו דווקא במקרה הזה

שלב 3: פירוק הפעמון

רוב הפעמונים יוצאים או ברבע סיבוב - תופסים את זה וזה מסתובב ויוצא. או שהם תופסים עם לולאה קטנה (מעין שן שמחזיקה את הפעמון) שצריך להזיז ולהרים והפעמון יוצא.

לא בכוח! זה תהליך שעובד רק עם מוח ובשיטה הנכונה. אם אתם לא מצליחים אפשר לחפש ביוטיוב סרטון מתאים לדגם של הניאגרה שלכם.

שלב 4: החלפת הגומייה

אחרי שהפעמון בידינו, פשוט מוציאים את הגומיה הקלוקלת ושמים חדש במקומה (אפשר לרכוש בכל טמבור..)

שלב 5: הרכבה מחדש

באותה שיטה בה פירקנו, כך נחזיר.

2. מצוף

אחראי על מילוי המים מתשתית המים (ברז הניל) למיכל ועצירת כניסת המים ברגע שהמיכל מלא.
בצד החיצוני של מיכל ההדחה יש בורג בולט שאליו מתחבר צינור הזנת המים, דרכו נכנסים המים לתוך המיכל.
בתוך המיכל ישנו מיכל קטן נוסף אליו מוזרמים המים תחילה, ומשם הם ממשיכים לרדת דרך צינור שקוף אל פנים המיכל.
בתוך המיכל יש מצוף שהוא בעצם זרוע שאליה מחוברת חתיכת קלקר או פלסטיק (חומר שצף על פני המים). ככל שהמיכל מתמלא, המצוף צף ועולה למעלה יחד עם מפלס המים.
כשהמצוף עולה הוא דוחף בורג ארוך שמחובר אליו, הבורג הזה לוחץ על כפתור, מתחת לכפתור יש גומייה עגולה שנלחצת וסוגרת את פתח כניסת המים. כלומר, כשהמיכל מלא, המצוף מפעיל את המנגנון שסוגר את זרימת המים.
כשמורידים את המים באמצעות לחצן ההדחה (שמחובר לפעמון), הפקק של הפעמון עולה והמים נשפכים. ברגע שמפלס המים יורד, גם המצוף יורד איתו, הלחץ על הגומייה משתחרר, והמים מתחילים לזרום שוב ולמלא את המיכל.
התהליך הזה חוזר על עצמו בכל הדחה: המים מתרוקנים, המצוף יורד, המים זורמים פנימה, המצוף עולה, וברגע שהוא מגיע לגובה מסוים זרימת המים נעצרת.
אגב, באמצעות הבורג אפשר לכוון את כמות המים במיכל, אפשר להבריג את הבורג של המצוף ואז הוא בולט יותר ולוחץ מהר יותר על הגומיה. כך בעצם המיכל לא יתמלא עד הסוף אלא בהתאם לסיבוב את הבורג. יכול להביא חסכון משמעותי במים.

מה קורה כשגומיית המצוף תקולה ולא אוטמת לחלוטין את כניסת המים?

המצוף יעלה עם מפלס המים אבל עדיין לא יעצור את המים כי הגומיה לא אוטמת מספיק טוב כך שהמים עדיין ימשיכו להיכנס לניאגרה בלי הגבלה ובאופן תאורטי המיכל יעלה על גדותיו והבית יוצף במים.
אז זהו, שלא! בתוך המיכל יש פטנט. הפעמון עצמו בנוי בצורה שהוא מכיל צינור חלול באמצע, ולכן שכשהגומייה של המצוף תקולה, המים יעלו עד שיגיעו לגובה של הפייה החלולה ואז ישפכו דרכה (יעקפו את גומיית הפעמון) הישר אל תוך האסלה. וכך ניצלנו מהצפה קטסטרופלית.
ובכזה מקרה גם תהיה לנו נזילה תמידית לאסלה!. היינו, גם במקרה של בעיה בגומיה של המצוף, ההשפעה בפועל תורגש בנזילה לאסלה.

תיקון תקלה במצוף

אם הגענו למסקנה שהגומייה שצריך להחליף נמצאת במצוף, אפשר לפתוח את המשושה שמחבר אותו עם מפתח שוודי וכדו',לקנות גומייה כזו חדשה ("גומייה למצוף" בכל טמבור), להחליף אותה, לסגור, להרכיב את המצוף מחדש, זהו.
לחילופין, במקום להחליף את הגומייה, אפשר פשוט להחליף את המצוף ויהיה הרבה יותר יעיל להחליף אותו לגמרי מאשר להתחיל להתעסק איתו.

איך מאבחנים את מקור הבעיה?

אז אם המים נוזלים לאסלה, איך נדע מה מקור הבעיה? ראינו קודם שיש שתי אפשרויות שעלולות לגרום למצב הזה. איך נדע במצב כזה מי גומיה הסוררת? זו של הפעמון או זו של המצוף?

התשובה פשוטה:
אם גובה המים הוא מתחת לפיה (זו שמצילה אותנו משטפון והצפת הבית) -די ברור שהגומייה הלא תקינה שדרכה נוזלים המים היא הגומייה של הפעמון (התחתונה)..

אם גובה המים הוא מקביל לפיה - בינגו! הגומייה הלא תקינה היא של המצוף ולכן המים מגיעים עד הפיה.

לסיכום:
יש שתי מערכות במיכל הדחה:

ריקון מים - הפעמון
מילוי מים - המצוף

אם יש נזילה לתוך האסלה:

פותחים את המכסה ומסתכלים על גובה המים
אם גובה המים הוא מתחת לפיית הפעמון - הבעיה היא בגומיית הפעמון.
אם המים מקבילים לפיית הפעמון - הבעיה בגומיית המצוף.
בהצלחה!

admin