@אהרון-שלום כתב:

אבל מה אתה צריך למשוך?

לא משהו ספציפי... יש לי מלא סטלבנדים.
אני רוצה שלא יחזור לי שוב המתיחה הזאת בגיד שגרמה לי שאני לא יוכל לסגור את היד שלי לפרק זמן נאה... בקושי להחזיק מברג...

@יאיר-דניאל כתב:

אשמח ממש, אתה כותב בצורה בהירה ומסודרת.

תודה.

1. אז קודם כל, מבחינת ההגדרות מתח אינו "כח". הוא פוטנצייאל (לא שזה משנה, זה פשוט דיוק בהגדרות).
קח למשל מישהו שעומד לקפוץ בנג'י. בשפת הגשר יש הפרש גובה בינו לבין הרצפה / הנחל / וכדו'.
הפרש הגובה הזה הוא לא הכח שדוחף אותו כלפי מטה. ההפרש הזה הוא פשוט מצב נתון, נכון?
אבל זה כן אומר כמה פוטנצייאל יש לו ליפול למטה.
מה שמושך אותו כלפי מטה בפועל הוא כח המשיכה.
אז בחשמל, מתח הוא ה"פער" שנוצר בין הנקודה הגבוהה לנקודה הנמוכה. הוא לא כח בפני עצמו. הוא רק מייצר את התנאים והפוטנציאל.
מה שדוחף בפועל את האלקטרונים זה משהו שנקרא "שדה חשמלי", שזה הכח שדוחף פיזית את האלקטרונים.
אבל בתכלס קוראים למתח כוח דוחף – כי ככל ש"תהום תלול יותר" (מתח גבוה יותר), ככה הכח שתדחוף את האלקטרונים תעשה את זה בהרבה יותר עוצמה!.

2. נגעת בעניין תזוזת האלקטרונים, שהם לא נעים במעגל,
אז כידוע, יש שתי סוגי מעגלים. יש מעגל DC (זרם ישר), שזה אומר שהאלקטרונים נעים בכיוון אחד.
ויש מעגל AC (זרם חילופין).
כל חשמל שמופק מגנרטור הוא כזה (אלא אם כן יש לו ממיר ביציאה שלו), וזה מה שאנחנו צורכים בצריכה הביתית .

וכאן אסביר משהו שחשוב להבין, וראיתי חשמלאים ואנשי מקצוע שמתבלבלים בזה.
מה זה בעצם זרם חילופין? שרגע הזרם זורם מהפאזה לאפס, וברגע הבא מהאפס לפאזה, וחוזר חלילה.
איך?
אז לאור המאמר שכתבתי נוכל להסביר - ברגע הראשון יש 'מתח' בין הפאזה והאפס בצורה שהפאזה גבוהה יותר מהאפס, (וממילא צורת הזרם תהיה מהפאזה לאפס), ורגע אחר כך המתח הוא הפוך, בצורה שהאפס גבוה מהפאזה, ואז הזרם הוא מהאפס לפאזה.
וכאן הרבה טועים וטוענים שהאפס והפאזה מתחלפים. פעם החום הוא הפאזה והכחול אפס, ופעם הפוך.
אבל זה לא נכון. כי אם כן מה ההבדל בין הפאזה והאפס? ולמה מהפאזה מתחשמלים ומהאפס לא?

אלא מה כן?
פשוט מאוד. האפס הוא כל הזמן אפס, כמו האדמה (@ginger-handybox , כן, האפס מוארק לאדמה).
והפאזה הוא לפעמים בכיוון חיובי, ולפעמים בכיוון שלילי.
כלומר, יש פער בין הפאזה והאפס של 230v. לפעמים הפער הזה הוא מהפאזה לאפס. הפאזה 'גבוהה' מהאפס 230v. ולפעמים הפער הוא מהאפס לפאזה. דהיינו, הפאזה נמוכה מהאפס ועומד ב -230v.
אבל שוב, האפס נשאר אפס.

אז צדקת. בגנרטור הזרם הוא AC, לא מעגלי מצד לצד. אבל כן צריך לסגור מעגל כדי שיהיה מתח.

מישהו מכיר את זה?
אבל מנסיון!
זה באמת עוזר?
ערכת משיכת כבלים

@יאיר-דניאל
אתה צודק. הדברים נכתבו במחשבה רבה שיהיו יותר הפשטת הרעיון מאשר דיוק הרעיון.
אם תרצה דברים יותר מדוייקים, אני יכול לנסות לעבוד על זה, אבל כשיהיה לי זמן וכח.

דבר ראשון לבדוק מסננים.
הרבה פעמים עבודות תשתית ופיצוצי צנרת באזור מחדירים חול, חלודה, אבנים קטנות ושאר מרעין בישין שסותמות את הצנרת (והשעונים).
לתוח את המנסנת של הברזים ולנקות.

יש גם אפשרות - לא מכיר מנסיון, רק יודע שקיים - מערכת של אגירה עם משאבה.
ואז בשעות שאין הרבה צריכה מתמלא המיכל, ובשעות לחץ משתמשים עם המים האגורים.

1. צריך להבין אין עובד אטום.
בקיצור נמרץ - האטום הוא גרעין שבתוכו יש משהו שנקרא "פרוטונים" (וגם "ניוטרונים", אבל לא קשור לחשמל).
וסביב הגרעין יש "אלקטרונים".
כל חומר יש לו מספר אחר של פרוטונים בתוך הגרעין (למעשה מספר הפרוטונים קובע את סוג החומר שהוה יהיה).
וסביב הגרעין יש אלקטרונים, ששואפים להיות זהים למספר הפרוטנים. אם יהיו מיד הרבה אלקטרונים - הגרעין 'דוחף' אותם, דוחה אותם. אם חסרים אלקטרנים, הם מנסים'למשוך' אלקטרונים מהאטומים שלידם.

יצירת מתח הוא ע"י יצירת מחסור של אלקטרונים מצד אחד, ועודף אלקטרונים בצד השני. ואז האטומים נעים כל הזמן מהכיוון "המלא" לכיוון ה"חסר".

מה שכתבתי הוא באופן מאוד כללי ומאוד לא מדוייק, אבל זה הכיוון.
אולי בהזדמנות אדייק ואפרט.

2. יש מושג כזה, זה נקרא "מתח צף".
אם כי אציין שיש עוד משפיעים על הסיבה למה מתחשמלים, ולכן זה לא בטוח לגמרי בשביל לא להתחשמל.

@חולם-להיות-DIY כתב:

לפי זה כשהמפסק דולק הוא בעצם הופך את הכל לפאזה ולכן המנורה החדשה מקבלת פאזה בשתי הצדדים להבנתי היא הייתה אמורה להישרף בכזה מקרה ואילו כאן היא נכבית בכזה מקרה

עיין כאן

אני חושב שקצת רקע סביב המושג "מתח חשמלי" יכול לעזור בהבנה של כל מיני תופעות.
כמו למשל זה.
תכינו קפה, תתרווחו, ויוצאים לדרך.

ובכן.
ביצירה הנפלאה שברא בורא העולם הוא קבע שיש המון כוחות שפועלים על עצמים שונים, שגורמים לעצמים אלו לנוע.
בעצם כל היקום הוא ככה. כדור הארץ, מערכת האסטרונומיה, וכו'.
ובעולמנו הנפלא ככה זה עובד. הפעלת כח על עצם מסויים - יניע אותו (במגבלות דלדהלן..).

במקרים רבים (אולי אפילו בדרך כלל) יש כמה כוחות שפועלים על על עצם מסויים, חלקם גם נוגדים אחד את השני.
וממילא - על מנת שעצם ינוע לכיוון כל שהוא, נדרש שאחד הכוחות יהיה חזק יותר משאר הכוחות שנוגדים אותו.

ניתן דוגמא להמחשת הדברים:
כדור שמונח על הרצפה באופן סטטי.
פועל עליו כח המשיכה (או הכבידה, איך שתרצו) שמפעיל עליו כח כלפי מטה.
אבל הרצפה מגיבה ודוחפת אותו באותה עוצמה שהוא נמשך כלפי מטה - כלפי מעלה ).
התוצאה היא: הכדור לא זז.
הסיבה: הכוח שהכדור מפעיל על הרצפה, שווה בדיוק לכח שהרצפה מפעילה על הכדור, אז זה כמו שתי דברים שדוחפים משתי כיוונים באותה עוצמה.

ולמה הכדור לא זז ימינה / שמאלה / שאר הכיוונים?
התשובה המדוייקת היא: כי הכח באוויר שאופף אותו בצד ימין שווה בדיוק לכח שאופף אותו בצד שמאל.

נסביר את זה עוד יותר.
מה יקרה אם על בצד הימני יבוא רוח שתדחוף את הכדור? הכדור יתחיל לנוע שמאלה. נכון?
אבל שימו לב: מה יקרה אם מניחים את הכדור במקום שיש רוח מצד ימין, אבל מלבד זאת קיים שיפוע נגד כיוון הרוח?
הופה! באם הרוח שווה בדיוק לעוצמת הכח שדוחף את הכדור על השיפוע - היא לא תזוז!

מה שאני רוצה להוציא מכאן הוא השלב המתבקש הבא:
רמת הכח שמניע בפועל כל עצם שהוא הוא לא גודל הכח המלא, אלא כפי כמה שהוא עודף על שאר הכוחות שמתנגדים לו.
נניח יש על עצם מסויים כח שמניע אותו לכיוון אחד בעוצמה של 8 (לא יודע מה, סתם מספר..), ובצד השני יש כח שפועל בכיוון ההפוך בעוצמה 3 - ברור שהוא ינוע בכיוון ה 8. אבל לא בעוצמה 8, אלא בעוצמה 5.
ככה שניתן לומר שבפועל הכח שפועל עליו הוא 5.

מקווה שמובן עד כה.

נלך עוד צעד שהוא בעצם תוצאה של האמור, וזה החלק החשוב.
"כח" הוא תמיד תמיד תמיד מתייחס ביחס למה שמתנגד אליו.
הכח כשלעצמו בלי הצד השני אין לו משמעות.
כלומר - מדוע אם יבוא רוח על הכדור האמור הוא יזיז אותו? לא בגלל שהוא רוח חזקה.
הסיבה היא - הרוח גרמה לפער כוחני בין שתי הצדדים, וכעת אין כח זהה על שתי הצדדים, אז הוא יתחיל לנוע בכיוון מהכח החזק לחלש.

מאוד חשוב להבין את זה. אתן עוד דוגמא שתבהיר זאת עוד יותר.

אני מוזג לעצמי כוס מים מקנקן.
בגלל כח המשיכה, מים נעים מלמעלה למטה. נכון?
עכשיו נניח שאני מוזג את המים כאשר אני מחזיק את הקנקן בגובה של 1.1 מטר מהרצפה.
ברור שהכוס חייב להיות בגובה נמוך יותר, נניח בגובה מטר.
אני רוצה לנתח את הסיבה שהכוס תתמלא במים.
אם הקנקן יהיה בגובה מטר (כמו הכוס) - הכוס לא תתמלא.
כלומר - חייבים שהקנקן יהיה בגובה 1.1 מטר.
אבל אם הקנקנן אכן יהיה בגובה 1.1, אבל הכוס תהיה גם בגובה הזה - שוב היא לא תתמלא. אפילו שמקודם הקנקן היה בדיוק בגובה הזה והוא כן מילא את הכוס.
אז מה קורה כאן?
יותר מזה. אם אקח את הקנקן ואחזיק אותו בגובה של 30 ס"מ. ואת הכוס אוריד לגובה של 20 ס"מ - מה יקרה? הכוס תתמלא!!
איך יכול להיות? מי קובע את היכולת למזוג?
אז התשובה היא שאין שום משמעות לגבהים כשלעצמם, למרות שהם אלו שיוצרים את הכח. מה שחשוב הוא הפער שנוצר בין 2 הצדדים של המים.
כי זה המשמעות של כח - פער בין שתי כוחות שפועלים.

חשמל זו גם תנועה. בקצרצרה - כל חומר בעולם מורכב מאטומים - מליארדים של אטומים.
כל אטום מורכב מגרעין , וסביב הגרעין מסתובבים רכיבים הנקראים 'אלקטרונים'. חפשו ברשת על זה מי שזה מעניין אותו.
כאשר לוקחים חומר מוליך, כגון חוט חשמל, ומצליחים לגרום לאלקטרונים 'להתנתק' מהאטומים שלהם ולנוע בתוך המוליך (לכן חייב מעגל, שיהיה להם איך לנוע) - נוצר חשמל .

ועכשיו לשאלה החשובה: מי גורם לתנועה הזאת? איזה כח?
אז לא נכנס לזה. רק נגדיר את הברור מאליו - מדובר בכח שמושך (או דוחף) אלקטרונים לכיוון מסויים.
וכאמור - כל כח חייב להיות לו יחס בין שתי צדדים. כלומר, אם יש לך כח שמושך אלקטרונים, חייב להיות שבצד השני שלו יש כח שמתנגד אליו.
בחשמל (ולא רק) קוראים לכל צד של הכח "פוטנצייאל".
וממילא - כדי שיווצר זרם חשמלי בתוך מוליך, הוא חייב להימצא ב"פער שבין שתי פוטנצייאלים".

במרוצת השנים המציאו מכונה חשובה שנקראת "גנרטור".
בסוף בסוף מה שיותא מהגנרטור אלו 2 חוטים (או 3, או 4, אבל נניח לזאת) ששניהם בעלי כח להנעת אלקטרונים, אך לא בצורה זהה. וממילא קיים פער ביניהם. ולכן כאשר נחבר ביניהם צרכן חשמלי - יווצר זרם במוליכים של הצרכן ויפעילו אותו.

הפער הזה נקרא "מתח חשמלי", ועוצמתו נמדד ביחידות של "וולט (V).

אם נחבר לצרכן רק את אחד מהמוליכים - הוא לא יעבוד. כי בצד השני אין כח ש'יגדיר' איזה עוצמה הוא יהיה. אוויר אין לו פוטנצייאל חשמלי בפני עצמו.

Spoiler

זהו. זה הכוונה "מתח חשמלי".
פער בין שתי פוטנצייאלים חשמליים.
אם למשל ניקח צרכן ונחבר לו פאזה בשתי ההדקים שלו - לא יקר כלום. יהיה לו כח חשמלי מצד אחד, וכח חשמלי מהצד השני. ממש כמו כדור שמונח על הרצפה ולא נע לשום מקום, כי האוויר מצד אחד זהה לאוויר בצד השני.

יפה, מקורי

זה נהיה יחסית נפוץ. מלא עושים את זה.
אבל כאמור, בשונה מקרמיקה יש לו קצת רגישות לרטיבות, ובטח לרטיבות ישירה.

ידע בחשמל זה יפה, אבל לא מספיק בשביל הגדלה.
הגדלה זה תהליך מול חברת חשמל, וחייב חשמלאי שילווה את הסיפור.
מלבד מהשאמרו כאן, שאתה צריך ביקורת של חח"י, ובדירה שכורה אין עניין להשקיע.

@חולם-להיות-DIY כתב:

רק מעדכן שהמנורה החדשה נכבית ע"י המתג

אכן לאור האמור, המנורה החדשה נכבית כאשר המפסק לחוץ

@חולם-להיות-diy אכתוב לך את הערכתי:
פתח את קוסת המתגים ותראה שם האדום הוא הפאזה הקבועה והירוק הוא פאזה חוזרת, שבעצם לפני שחתכת אותו הוא הלך לפאזה של המנורה הישנה.
עוד בדיקה: תכבה את המנורה החדשה, ותבדוק עם טסטר האם באדום יש חשמל. לדעתי יש לו.
עוד בדיקה: מהשוקולד הירוק תשלוף רק את החוט שממשיך לממנורה הישנה, ותבדוק את הקצה השני (שיורד למפסק). עכשיו לא משנה מה המצב של המפסק - הוא מחשמל! צודק?
אם עד כאן נכון, אז קרה לך מקרה מעניין.

עכשיו בא ננתח:
בכל מצב המנורה הישנה מקבל אפס קבוע, והמנורה החדשה מקבלת פאזה קבועה. נכון?
אז -
כאשר המפסק לחוץ - המנורה הישנה מקבלת פאזה ואפס. והמנורה החדשה מקבלת פאזה ופאזה (מצד אחד פאזה ומצד שני פאזה חוזרת).
והתוצאה תהיה שהמנורה הישנה תהיה דלוקה, והחדשה לא (כי אין מתח בין ההידקים, שניהם פאזה).
כאשר המפסק מכובה - זה החלק המעניין.
כשהמפסק מכובה, המוליך של הפאזה חוזרת לא מחובר לחשמל. אבל הוא כן משמש כמוליך שמחבר בין הידק האפס של המנורה החדשה להידק של הפאזה של המנורה החדשה.
זה גורם שהמנורות הללו מחוברות ביניהן בחיבור טורי. זה אומר מעגל בו שתי צרכנים מחוברים ביניהם בצורה שהמתח מתחלק בין שתי צרכנים.

Spoiler

ואז התוצאה תהיה ששתי המנורות תחת מתח (אמנם לא 230v, אך עדיין תחת מתח).

והסיבה שהיא פועלת למרות שזה רק חצי מהמתח - או שהמנורות מתאימות למתח כזה, או שהן באמת פועלות בחצי כח.

צדקתי?
אם כן, מה שאתה צריך לעשות זה לנתק את המנורה מהשוקולד הירוק, ולהביא אפס מהמנורה הישנה דרך הצינור שמביא אליו את הפאזה חוזרת.
בהצלחה!

אני לא מכיר. לכן כתבתי שאם מתאים לך שזה פשוט יונח ככה, כשהוא שוכב.

Spoiler

אם זה בסדר לך התקנה אנכית, יש את אלו
שעון שבת 1
שעון שבת 2

אם אתה רוצה לבצע "התאמות", יש את זה שמיועד לקופסה עגולה
שעון לקופסה עגולה

@יאיר-דניאל כתב:

אני מעוניין גם לבנות מיטה כזו - אבל יותר מורכבת - אני רוצה מיטת קומותיים, עם שלושה מיטות נפתחות.

זה יותר מורכב באיזה היבט?
זה בדיוק מה שאני רוצה לבנות.

יש לי תחילת שרטוט בסקצ'אפ. מקווה שאצליח להשלים את זה על הצד היותר טוב, וכמובן אשתף בל"נ.

יש לי חשק לבנות מיטת קומותיים עץ, שיש לו עוד שלוש מיטות נפתחות.
כמו בכל דבר כזה, הסוד הוא תכנון מוקפד.
במקרה שלי זה גם אתגרי, כי מחד יש קיזוז מוכרח באורך המיטות ומצד שני יש צורך לשים לב לאורך המזרונים הסטנדרטיים...
בד"כ אני מתכנן בסקצ'אפ .
אשמח אם יש למישהו איזשהו שרטוט, גם בלי המיטות הנפתחות, שאוכל לקבל משם השראה, שיצרף כאן או ישלח לי.
תודה רבה!

@ששג כתב:

אבל, זה לא משפיע כמו חומר מבחינת הזמן, זאת אומרת שזה מצהיב חזרה יותר מהר מאשר החומר

מכיר את השיטה הזאת.
זה גם לא מבריק כמו חומר ניקוי.
אבל בהחלט מועיל במקרה חירום, ואגב - לא רק כלי כסף, גם שאר כלי מתכות.

עכשיו שבהוראה מגבוה סיימתי להבריק את הפמוטות ש"פדיחה איך שזה נראה",
אשתף אותכם ב2 טיפים שגיליתי. ייתכן שהם מוכרים או מופיעים בכל מיני טיפים לבית, אצלי בכל אופן זה תגלית אישית שלי.
אציין שבעבר הייתי רוכש חומרים יקרים מנקודות מכירה למיניהם, ומשתמש בספוגים מיוחדים, וכו'...
מאז המעבר לשיטות החדשות, אני משתמש בחומר הכי זול שאני מכיר.

1. הטיפ המרכזי: שימוש במגבונים.
   לוקחים 2 מגבונים, מקפלים ושופכים עליו מעט חומר. מנגבים עם המגבון את הפמוטות, מנגבים עם טישו / מפיון / נייר מגבת.
   לא תאמינו לתוצאה, ובעיקר למשך הזמן שזה לקח.

2. שימוש במברשת שיניים.
   זה מיועד יותר לכלי כסף שמלאים בעיטורים ופינות נידחים, ועובד ממש טוב כשהחומר ניקוי הוא משהו נוזלי..
   מורחים מעט חומר בצורה מפוזרת על הכלי, משפשפים היטב עם המברשת שיניים, מנגבים עם הטישו / וכו'.
   במקרה הזה מומלץ גם להעביר שטיפה של סבון כלים וספוג כלים, כי הטישו וכו' לא מגיע לכל החורים והסדקים...

אם עזרתי למישהו, יופי!

בקירות - אם אתה שם צמר בין הגבס לפנלית אז זה אפשרי אבל תצטרך לדחוס את הצמר.
וגם מבחינה חשמלית תצטרך לחצוב בפנלית בשביל קופסאות חשמל.
בתקרה אם אתה לא נצמד אז נראה לי שפרקטית ובטיחותית עדיף ניצבים רגילים, כבר אין לך את התועלת של האומגה.

ואני מנצל את הפוסט לומר כמה דברים חשובים בענייני תקני חשמל:

1. בקירות גבס יש להשתמש בצינור כבה מאליו, שזה או צינור PG (יקר יחסית), או צינור מריכף. אבל לא צינור שרשורי ירוק.
2. את הצינורות כדאי לקבע לפנלית, ולא רק להניח ואז לכסות עם גבס.
3. הארקה!! חובה להאריק את הפנלית. כדאי להתייעץ עם חשמלאי בנוגע לכך איך לבצע זאת בצורה נכונה.
   בהצלחה!