הגדרת "מתח חשמלי" ⚡
-
מאד יפה! תודה רבה!
2 נקודות אם אפשר:- מה גורם בפועל לשינוי הפוטנציאל שגורם לאלקטרונים להתחיל להסתובב?
- כתבת שמטעמים שונים החליטו שאת אחד המוליכים יחברו לאדמה, זה נשמע מדבריך שזה לא דבר מחוייב, האם ישנה אפשרות אמיתית ליצור חשמל שאינו מחשמל (כי שני הצדדים לא יחוברו לאדמה) ועדיין הוא יעבוד?
-
1. צריך להבין אין עובד אטום.
בקיצור נמרץ - האטום הוא גרעין שבתוכו יש משהו שנקרא "פרוטונים" (וגם "ניוטרונים", אבל לא קשור לחשמל).
וסביב הגרעין יש "אלקטרונים".
כל חומר יש לו מספר אחר של פרוטונים בתוך הגרעין (למעשה מספר הפרוטונים קובע את סוג החומר שהוה יהיה).
וסביב הגרעין יש אלקטרונים, ששואפים להיות זהים למספר הפרוטנים. אם יהיו מיד הרבה אלקטרונים - הגרעין 'דוחף' אותם, דוחה אותם. אם חסרים אלקטרנים, הם מנסים'למשוך' אלקטרונים מהאטומים שלידם.יצירת מתח הוא ע"י יצירת מחסור של אלקטרונים מצד אחד, ועודף אלקטרונים בצד השני. ואז האטומים נעים כל הזמן מהכיוון "המלא" לכיוון ה"חסר".
מה שכתבתי הוא באופן מאוד כללי ומאוד לא מדוייק, אבל זה הכיוון.
אולי בהזדמנות אדייק ואפרט.2. יש מושג כזה, זה נקרא "מתח צף".
אם כי אציין שיש עוד משפיעים על הסיבה למה מתחשמלים, ולכן זה לא בטוח לגמרי בשביל לא להתחשמל. -
1. צריך להבין אין עובד אטום.
בקיצור נמרץ - האטום הוא גרעין שבתוכו יש משהו שנקרא "פרוטונים" (וגם "ניוטרונים", אבל לא קשור לחשמל).
וסביב הגרעין יש "אלקטרונים".
כל חומר יש לו מספר אחר של פרוטונים בתוך הגרעין (למעשה מספר הפרוטונים קובע את סוג החומר שהוה יהיה).
וסביב הגרעין יש אלקטרונים, ששואפים להיות זהים למספר הפרוטנים. אם יהיו מיד הרבה אלקטרונים - הגרעין 'דוחף' אותם, דוחה אותם. אם חסרים אלקטרנים, הם מנסים'למשוך' אלקטרונים מהאטומים שלידם.יצירת מתח הוא ע"י יצירת מחסור של אלקטרונים מצד אחד, ועודף אלקטרונים בצד השני. ואז האטומים נעים כל הזמן מהכיוון "המלא" לכיוון ה"חסר".
מה שכתבתי הוא באופן מאוד כללי ומאוד לא מדוייק, אבל זה הכיוון.
אולי בהזדמנות אדייק ואפרט.2. יש מושג כזה, זה נקרא "מתח צף".
אם כי אציין שיש עוד משפיעים על הסיבה למה מתחשמלים, ולכן זה לא בטוח לגמרי בשביל לא להתחשמל. -
אני חושב שקצת רקע סביב המושג "מתח חשמלי" יכול לעזור בהבנה של כל מיני תופעות.
כמו למשל זה.
תכינו קפה, תתרווחו, ויוצאים לדרך.ובכן.
ביצירה הנפלאה שברא בורא העולם הוא קבע שיש המון כוחות שפועלים על עצמים שונים, שגורמים לעצמים אלו לנוע.
בעצם כל היקום הוא ככה. כדור הארץ, מערכת האסטרונומיה, וכו'.
ובעולמנו הנפלא ככה זה עובד. הפעלת כח על עצם מסויים - יניע אותו (במגבלות דלדהלן..).במקרים רבים (אולי אפילו בדרך כלל) יש כמה כוחות שפועלים על על עצם מסויים, חלקם גם נוגדים אחד את השני.
וממילא - על מנת שעצם ינוע לכיוון כל שהוא, נדרש שאחד הכוחות יהיה חזק יותר משאר הכוחות שנוגדים אותו.ניתן דוגמא להמחשת הדברים:
כדור שמונח על הרצפה באופן סטטי.
פועל עליו כח המשיכה (או הכבידה, איך שתרצו) שמפעיל עליו כח כלפי מטה.
אבל הרצפה מגיבה ודוחפת אותו באותה עוצמה שהוא נמשך כלפי מטה - כלפי מעלה ).
התוצאה היא: הכדור לא זז.
הסיבה: הכוח שהכדור מפעיל על הרצפה, שווה בדיוק לכח שהרצפה מפעילה על הכדור, אז זה כמו שתי דברים שדוחפים משתי כיוונים באותה עוצמה.ולמה הכדור לא זז ימינה / שמאלה / שאר הכיוונים?
התשובה המדוייקת היא: כי הכח באוויר שאופף אותו בצד ימין שווה בדיוק לכח שאופף אותו בצד שמאל.נסביר את זה עוד יותר.
מה יקרה אם על בצד הימני יבוא רוח שתדחוף את הכדור? הכדור יתחיל לנוע שמאלה. נכון?
אבל שימו לב: מה יקרה אם מניחים את הכדור במקום שיש רוח מצד ימין, אבל מלבד זאת קיים שיפוע נגד כיוון הרוח?
הופה! באם הרוח שווה בדיוק לעוצמת הכח שדוחף את הכדור על השיפוע - היא לא תזוז!מה שאני רוצה להוציא מכאן הוא השלב המתבקש הבא:
רמת הכח שמניע בפועל כל עצם שהוא הוא לא גודל הכח המלא, אלא כפי כמה שהוא עודף על שאר הכוחות שמתנגדים לו.
נניח יש על עצם מסויים כח שמניע אותו לכיוון אחד בעוצמה של 8 (לא יודע מה, סתם מספר..), ובצד השני יש כח שפועל בכיוון ההפוך בעוצמה 3 - ברור שהוא ינוע בכיוון ה 8. אבל לא בעוצמה 8, אלא בעוצמה 5.
ככה שניתן לומר שבפועל הכח שפועל עליו הוא 5.מקווה שמובן עד כה.
נלך עוד צעד שהוא בעצם תוצאה של האמור, וזה החלק החשוב.
"כח" הוא תמיד תמיד תמיד מתייחס ביחס למה שמתנגד אליו.
הכח כשלעצמו בלי הצד השני אין לו משמעות.
כלומר - מדוע אם יבוא רוח על הכדור האמור הוא יזיז אותו? לא בגלל שהוא רוח חזקה.
הסיבה היא - הרוח גרמה לפער כוחני בין שתי הצדדים, וכעת אין כח זהה על שתי הצדדים, אז הוא יתחיל לנוע בכיוון מהכח החזק לחלש.מאוד חשוב להבין את זה. אתן עוד דוגמא שתבהיר זאת עוד יותר.
אני מוזג לעצמי כוס מים מקנקן.
בגלל כח המשיכה, מים נעים מלמעלה למטה. נכון?
עכשיו נניח שאני מוזג את המים כאשר אני מחזיק את הקנקן בגובה של 1.1 מטר מהרצפה.
ברור שהכוס חייב להיות בגובה נמוך יותר, נניח בגובה מטר.
אני רוצה לנתח את הסיבה שהכוס תתמלא במים.
אם הקנקן יהיה בגובה מטר (כמו הכוס) - הכוס לא תתמלא.
כלומר - חייבים שהקנקן יהיה בגובה 1.1 מטר.
אבל אם הקנקנן אכן יהיה בגובה 1.1, אבל הכוס תהיה גם בגובה הזה - שוב היא לא תתמלא. אפילו שמקודם הקנקן היה בדיוק בגובה הזה והוא כן מילא את הכוס.
אז מה קורה כאן?
יותר מזה. אם אקח את הקנקן ואחזיק אותו בגובה של 30 ס"מ. ואת הכוס אוריד לגובה של 20 ס"מ - מה יקרה? הכוס תתמלא!!
איך יכול להיות? מי קובע את היכולת למזוג?
אז התשובה היא שאין שום משמעות לגבהים כשלעצמם, למרות שהם אלו שיוצרים את הכח. מה שחשוב הוא הפער שנוצר בין 2 הצדדים של המים.
כי זה המשמעות של כח - פער בין שתי כוחות שפועלים.חשמל זו גם תנועה. בקצרצרה - כל חומר בעולם מורכב מאטומים - מליארדים של אטומים.
כל אטום מורכב מגרעין , וסביב הגרעין מסתובבים רכיבים הנקראים 'אלקטרונים'. חפשו ברשת על זה מי שזה מעניין אותו.
כאשר לוקחים חומר מוליך, כגון חוט חשמל, ומצליחים לגרום לאלקטרונים 'להתנתק' מהאטומים שלהם ולנוע בתוך המוליך (לכן חייב מעגל, שיהיה להם איך לנוע) - נוצר חשמל .ועכשיו לשאלה החשובה: מי גורם לתנועה הזאת? איזה כח?
אז לא נכנס לזה. רק נגדיר את הברור מאליו - מדובר בכח שמושך (או דוחף) אלקטרונים לכיוון מסויים.
וכאמור - כל כח חייב להיות לו יחס בין שתי צדדים. כלומר, אם יש לך כח שמושך אלקטרונים, חייב להיות שבצד השני שלו יש כח שמתנגד אליו.
בחשמל (ולא רק) קוראים לכל צד של הכח "פוטנצייאל".
וממילא - כדי שיווצר זרם חשמלי בתוך מוליך, הוא חייב להימצא ב"פער שבין שתי פוטנצייאלים".במרוצת השנים המציאו מכונה חשובה שנקראת "גנרטור".
בסוף בסוף מה שיותא מהגנרטור אלו 2 חוטים (או 3, או 4, אבל נניח לזאת) ששניהם בעלי כח להנעת אלקטרונים, אך לא בצורה זהה. וממילא קיים פער ביניהם. ולכן כאשר נחבר ביניהם צרכן חשמלי - יווצר זרם במוליכים של הצרכן ויפעילו אותו.הפער הזה נקרא "מתח חשמלי", ועוצמתו נמדד ביחידות של "וולט (V).
אם נחבר לצרכן רק את אחד מהמוליכים - הוא לא יעבוד. כי בצד השני אין כח ש'יגדיר' איזה עוצמה הוא יהיה. אוויר אין לו פוטנצייאל חשמלי בפני עצמו.
ותוספת למי שממש מעניין אותו.
לאור האמור - למה מי שנוגע ב"פאזה" מתחשמל, ומי שנוגע ב"אפס" לא? הרי מי שנוגע רק בצד אחד לא אמור להתחשמל!
אז מטעמים שונים החליטו שאת אחד המוליכים שיוצא מהגנרטור יחברו לאדמה. יש לכך הרבה סיבות.
מעכשיו, המוליך שאינו מחובר לאדמה יש לו מתח לא רק ביחס למוליך השני, אלא ביחס לאדמה...
ועכשיו כשאנחנו עומדים על הרצפה, אנחנו בעמם נהיים שווה לפוטנציאל האדמה.
ואז כאשר מישהו נוגע בפאזה, נוצר עליו מתח בין הפאזה לאדמה.
אבל אם מישהו נוגע באפס, אז אין עליו מתח. אין עליו פער בין 2 פוטנצייאלים. אז אין מה שיניע זרם.
זהו. זה הכוונה "מתח חשמלי".
פער בין שתי פוטנצייאלים חשמליים.
אם למשל ניקח צרכן ונחבר לו פאזה בשתי ההדקים שלו - לא יקר כלום. יהיה לו כח חשמלי מצד אחד, וכח חשמלי מהצד השני. ממש כמו כדור שמונח על הרצפה ולא נע לשום מקום, כי האוויר מצד אחד זהה לאוויר בצד השני.תודה על ההסבר המאיר עיניים, גם אני שמכיר את זה שנים, ודנתי על כך רבות בעבר עם חשמלאי עם תואר - ההסבר שלך האיר את עיני ופישט לי דברים.
כמה הערות לא חשובות...
כל אטום מורכב מגרעין (שכשהוא נבקע לא אתם לא רוצים להיות באזור...)
לגבי הבקיעה - זה לא נכון, כח הבקיעה של גרעין אחד ואף יותר - לא משמעותי כלל - כל עוד לא ריכזת די אטומים שיבקעו בשרשת בזה אחר זה ויצרו אפקט חזק של הדף.
חפשו ברשת על זה מי שזה מעניין אותו
למי שזה מעניין אותו יש הסבר נפלא וברור של @אביעד בפורום מתמחים טופ - חפשו בנושאים שלו
ומצליחים לגרום לאלקטרונים 'להתנתק' מהאטומים שלהם ולנוע בתוך המוליך (לכן חייב מעגל, שיהיה להם איך לנוע)
אולי אני טועה, אבל למיטב ידיעתי והבנתי - הם לא באמת נעים בתוך המוליך ממש, אלא ממש מעט - כל אחד דוחף את האטום הבא בתור - שנמצא לפניו.
תקן אותי אם אני טועה...וכן לגבי ההמשך - ההסבר איך זה עובד בפועל, ולמה אין חשמל כשאין סגירת מעגל... לא יודע כמה זה מדוייק, אמנם זה נכון באופן עקרוני, ומי אני שאתווכח עם מייבין כמוך, אבל אין לי ראש כעת לנסח את זה בצורה יותר מדוייקת, לטעמי כמובן.
-
@יאיר-דניאל
אתה צודק. הדברים נכתבו במחשבה רבה שיהיו יותר הפשטת הרעיון מאשר דיוק הרעיון.
אם תרצה דברים יותר מדוייקים, אני יכול לנסות לעבוד על זה, אבל כשיהיה לי זמן וכח.אל תזלזל בשום דבר. אלקטרון הוא כל כך קטן, חלקיק של אטום. אבל הוא יכול לעשות כל כך הרבה.
ליצירת קשר: [email protected] -
אני חושב שקצת רקע סביב המושג "מתח חשמלי" יכול לעזור בהבנה של כל מיני תופעות.
כמו למשל זה.
תכינו קפה, תתרווחו, ויוצאים לדרך.ובכן.
ביצירה הנפלאה שברא בורא העולם הוא קבע שיש המון כוחות שפועלים על עצמים שונים, שגורמים לעצמים אלו לנוע.
בעצם כל היקום הוא ככה. כדור הארץ, מערכת האסטרונומיה, וכו'.
ובעולמנו הנפלא ככה זה עובד. הפעלת כח על עצם מסויים - יניע אותו (במגבלות דלדהלן..).במקרים רבים (אולי אפילו בדרך כלל) יש כמה כוחות שפועלים על על עצם מסויים, חלקם גם נוגדים אחד את השני.
וממילא - על מנת שעצם ינוע לכיוון כל שהוא, נדרש שאחד הכוחות יהיה חזק יותר משאר הכוחות שנוגדים אותו.ניתן דוגמא להמחשת הדברים:
כדור שמונח על הרצפה באופן סטטי.
פועל עליו כח המשיכה (או הכבידה, איך שתרצו) שמפעיל עליו כח כלפי מטה.
אבל הרצפה מגיבה ודוחפת אותו באותה עוצמה שהוא נמשך כלפי מטה - כלפי מעלה ).
התוצאה היא: הכדור לא זז.
הסיבה: הכוח שהכדור מפעיל על הרצפה, שווה בדיוק לכח שהרצפה מפעילה על הכדור, אז זה כמו שתי דברים שדוחפים משתי כיוונים באותה עוצמה.ולמה הכדור לא זז ימינה / שמאלה / שאר הכיוונים?
התשובה המדוייקת היא: כי הכח באוויר שאופף אותו בצד ימין שווה בדיוק לכח שאופף אותו בצד שמאל.נסביר את זה עוד יותר.
מה יקרה אם על בצד הימני יבוא רוח שתדחוף את הכדור? הכדור יתחיל לנוע שמאלה. נכון?
אבל שימו לב: מה יקרה אם מניחים את הכדור במקום שיש רוח מצד ימין, אבל מלבד זאת קיים שיפוע נגד כיוון הרוח?
הופה! באם הרוח שווה בדיוק לעוצמת הכח שדוחף את הכדור על השיפוע - היא לא תזוז!מה שאני רוצה להוציא מכאן הוא השלב המתבקש הבא:
רמת הכח שמניע בפועל כל עצם שהוא הוא לא גודל הכח המלא, אלא כפי כמה שהוא עודף על שאר הכוחות שמתנגדים לו.
נניח יש על עצם מסויים כח שמניע אותו לכיוון אחד בעוצמה של 8 (לא יודע מה, סתם מספר..), ובצד השני יש כח שפועל בכיוון ההפוך בעוצמה 3 - ברור שהוא ינוע בכיוון ה 8. אבל לא בעוצמה 8, אלא בעוצמה 5.
ככה שניתן לומר שבפועל הכח שפועל עליו הוא 5.מקווה שמובן עד כה.
נלך עוד צעד שהוא בעצם תוצאה של האמור, וזה החלק החשוב.
"כח" הוא תמיד תמיד תמיד מתייחס ביחס למה שמתנגד אליו.
הכח כשלעצמו בלי הצד השני אין לו משמעות.
כלומר - מדוע אם יבוא רוח על הכדור האמור הוא יזיז אותו? לא בגלל שהוא רוח חזקה.
הסיבה היא - הרוח גרמה לפער כוחני בין שתי הצדדים, וכעת אין כח זהה על שתי הצדדים, אז הוא יתחיל לנוע בכיוון מהכח החזק לחלש.מאוד חשוב להבין את זה. אתן עוד דוגמא שתבהיר זאת עוד יותר.
אני מוזג לעצמי כוס מים מקנקן.
בגלל כח המשיכה, מים נעים מלמעלה למטה. נכון?
עכשיו נניח שאני מוזג את המים כאשר אני מחזיק את הקנקן בגובה של 1.1 מטר מהרצפה.
ברור שהכוס חייב להיות בגובה נמוך יותר, נניח בגובה מטר.
אני רוצה לנתח את הסיבה שהכוס תתמלא במים.
אם הקנקן יהיה בגובה מטר (כמו הכוס) - הכוס לא תתמלא.
כלומר - חייבים שהקנקן יהיה בגובה 1.1 מטר.
אבל אם הקנקנן אכן יהיה בגובה 1.1, אבל הכוס תהיה גם בגובה הזה - שוב היא לא תתמלא. אפילו שמקודם הקנקן היה בדיוק בגובה הזה והוא כן מילא את הכוס.
אז מה קורה כאן?
יותר מזה. אם אקח את הקנקן ואחזיק אותו בגובה של 30 ס"מ. ואת הכוס אוריד לגובה של 20 ס"מ - מה יקרה? הכוס תתמלא!!
איך יכול להיות? מי קובע את היכולת למזוג?
אז התשובה היא שאין שום משמעות לגבהים כשלעצמם, למרות שהם אלו שיוצרים את הכח. מה שחשוב הוא הפער שנוצר בין 2 הצדדים של המים.
כי זה המשמעות של כח - פער בין שתי כוחות שפועלים.חשמל זו גם תנועה. בקצרצרה - כל חומר בעולם מורכב מאטומים - מליארדים של אטומים.
כל אטום מורכב מגרעין , וסביב הגרעין מסתובבים רכיבים הנקראים 'אלקטרונים'. חפשו ברשת על זה מי שזה מעניין אותו.
כאשר לוקחים חומר מוליך, כגון חוט חשמל, ומצליחים לגרום לאלקטרונים 'להתנתק' מהאטומים שלהם ולנוע בתוך המוליך (לכן חייב מעגל, שיהיה להם איך לנוע) - נוצר חשמל .ועכשיו לשאלה החשובה: מי גורם לתנועה הזאת? איזה כח?
אז לא נכנס לזה. רק נגדיר את הברור מאליו - מדובר בכח שמושך (או דוחף) אלקטרונים לכיוון מסויים.
וכאמור - כל כח חייב להיות לו יחס בין שתי צדדים. כלומר, אם יש לך כח שמושך אלקטרונים, חייב להיות שבצד השני שלו יש כח שמתנגד אליו.
בחשמל (ולא רק) קוראים לכל צד של הכח "פוטנצייאל".
וממילא - כדי שיווצר זרם חשמלי בתוך מוליך, הוא חייב להימצא ב"פער שבין שתי פוטנצייאלים".במרוצת השנים המציאו מכונה חשובה שנקראת "גנרטור".
בסוף בסוף מה שיותא מהגנרטור אלו 2 חוטים (או 3, או 4, אבל נניח לזאת) ששניהם בעלי כח להנעת אלקטרונים, אך לא בצורה זהה. וממילא קיים פער ביניהם. ולכן כאשר נחבר ביניהם צרכן חשמלי - יווצר זרם במוליכים של הצרכן ויפעילו אותו.הפער הזה נקרא "מתח חשמלי", ועוצמתו נמדד ביחידות של "וולט (V).
אם נחבר לצרכן רק את אחד מהמוליכים - הוא לא יעבוד. כי בצד השני אין כח ש'יגדיר' איזה עוצמה הוא יהיה. אוויר אין לו פוטנצייאל חשמלי בפני עצמו.
ותוספת למי שממש מעניין אותו.
לאור האמור - למה מי שנוגע ב"פאזה" מתחשמל, ומי שנוגע ב"אפס" לא? הרי מי שנוגע רק בצד אחד לא אמור להתחשמל!
אז מטעמים שונים החליטו שאת אחד המוליכים שיוצא מהגנרטור יחברו לאדמה. יש לכך הרבה סיבות.
מעכשיו, המוליך שאינו מחובר לאדמה יש לו מתח לא רק ביחס למוליך השני, אלא ביחס לאדמה...
ועכשיו כשאנחנו עומדים על הרצפה, אנחנו בעמם נהיים שווה לפוטנציאל האדמה.
ואז כאשר מישהו נוגע בפאזה, נוצר עליו מתח בין הפאזה לאדמה.
אבל אם מישהו נוגע באפס, אז אין עליו מתח. אין עליו פער בין 2 פוטנצייאלים. אז אין מה שיניע זרם.
זהו. זה הכוונה "מתח חשמלי".
פער בין שתי פוטנצייאלים חשמליים.
אם למשל ניקח צרכן ונחבר לו פאזה בשתי ההדקים שלו - לא יקר כלום. יהיה לו כח חשמלי מצד אחד, וכח חשמלי מהצד השני. ממש כמו כדור שמונח על הרצפה ולא נע לשום מקום, כי האוויר מצד אחד זהה לאוויר בצד השני. -
@יאיר-דניאל
אתה צודק. הדברים נכתבו במחשבה רבה שיהיו יותר הפשטת הרעיון מאשר דיוק הרעיון.
אם תרצה דברים יותר מדוייקים, אני יכול לנסות לעבוד על זה, אבל כשיהיה לי זמן וכח. -
אשמח ממש, אתה כותב בצורה בהירה ומסודרת.
תודה.
1. אז קודם כל, מבחינת ההגדרות מתח אינו "כח". הוא פוטנצייאל (לא שזה משנה, זה פשוט דיוק בהגדרות).
קח למשל מישהו שעומד לקפוץ בנג'י. בשפת הגשר יש הפרש גובה בינו לבין הרצפה / הנחל / וכדו'.
הפרש הגובה הזה הוא לא הכח שדוחף אותו כלפי מטה. ההפרש הזה הוא פשוט מצב נתון, נכון?
אבל זה כן אומר כמה פוטנצייאל יש לו ליפול למטה.
מה שמושך אותו כלפי מטה בפועל הוא כח המשיכה.
אז בחשמל, מתח הוא ה"פער" שנוצר בין הנקודה הגבוהה לנקודה הנמוכה. הוא לא כח בפני עצמו. הוא רק מייצר את התנאים והפוטנציאל.
מה שדוחף בפועל את האלקטרונים זה משהו שנקרא "שדה חשמלי", שזה הכח שדוחף פיזית את האלקטרונים.
אבל בתכלס קוראים למתח כוח דוחף – כי ככל ש"תהום תלול יותר" (מתח גבוה יותר), ככה הכח שתדחוף את האלקטרונים תעשה את זה בהרבה יותר עוצמה!.2. נגעת בעניין תזוזת האלקטרונים, שהם לא נעים במעגל,
אז כידוע, יש שתי סוגי מעגלים. יש מעגל DC (זרם ישר), שזה אומר שהאלקטרונים נעים בכיוון אחד.
ויש מעגל AC (זרם חילופין).
כל חשמל שמופק מגנרטור הוא כזה (אלא אם כן יש לו ממיר ביציאה שלו), וזה מה שאנחנו צורכים בצריכה הביתית .וכאן אסביר משהו שחשוב להבין, וראיתי חשמלאים ואנשי מקצוע שמתבלבלים בזה.
מה זה בעצם זרם חילופין? שרגע הזרם זורם מהפאזה לאפס, וברגע הבא מהאפס לפאזה, וחוזר חלילה.
איך?
אז לאור המאמר שכתבתי נוכל להסביר - ברגע הראשון יש 'מתח' בין הפאזה והאפס בצורה שהפאזה גבוהה יותר מהאפס, (וממילא צורת הזרם תהיה מהפאזה לאפס), ורגע אחר כך המתח הוא הפוך, בצורה שהאפס גבוה מהפאזה, ואז הזרם הוא מהאפס לפאזה.
וכאן הרבה טועים וטוענים שהאפס והפאזה מתחלפים. פעם החום הוא הפאזה והכחול אפס, ופעם הפוך.
אבל זה לא נכון. כי אם כן מה ההבדל בין הפאזה והאפס? ולמה מהפאזה מתחשמלים ומהאפס לא?אלא מה כן?
פשוט מאוד. האפס הוא כל הזמן אפס, כמו האדמה (@ginger-handybox , כן, האפס מוארק לאדמה).
והפאזה הוא לפעמים בכיוון חיובי, ולפעמים בכיוון שלילי.
כלומר, יש פער בין הפאזה והאפס של 230v. לפעמים הפער הזה הוא מהפאזה לאפס. הפאזה 'גבוהה' מהאפס 230v. ולפעמים הפער הוא מהאפס לפאזה. דהיינו, הפאזה נמוכה מהאפס ועומד ב -230v.
אבל שוב, האפס נשאר אפס.אז צדקת. בגנרטור הזרם הוא AC, לא מעגלי מצד לצד. אבל כן צריך לסגור מעגל כדי שיהיה מתח.
אל תזלזל בשום דבר. אלקטרון הוא כל כך קטן, חלקיק של אטום. אבל הוא יכול לעשות כל כך הרבה.
ליצירת קשר: [email protected] -
אשמח ממש, אתה כותב בצורה בהירה ומסודרת.
תודה.
1. אז קודם כל, מבחינת ההגדרות מתח אינו "כח". הוא פוטנצייאל (לא שזה משנה, זה פשוט דיוק בהגדרות).
קח למשל מישהו שעומד לקפוץ בנג'י. בשפת הגשר יש הפרש גובה בינו לבין הרצפה / הנחל / וכדו'.
הפרש הגובה הזה הוא לא הכח שדוחף אותו כלפי מטה. ההפרש הזה הוא פשוט מצב נתון, נכון?
אבל זה כן אומר כמה פוטנצייאל יש לו ליפול למטה.
מה שמושך אותו כלפי מטה בפועל הוא כח המשיכה.
אז בחשמל, מתח הוא ה"פער" שנוצר בין הנקודה הגבוהה לנקודה הנמוכה. הוא לא כח בפני עצמו. הוא רק מייצר את התנאים והפוטנציאל.
מה שדוחף בפועל את האלקטרונים זה משהו שנקרא "שדה חשמלי", שזה הכח שדוחף פיזית את האלקטרונים.
אבל בתכלס קוראים למתח כוח דוחף – כי ככל ש"תהום תלול יותר" (מתח גבוה יותר), ככה הכח שתדחוף את האלקטרונים תעשה את זה בהרבה יותר עוצמה!.2. נגעת בעניין תזוזת האלקטרונים, שהם לא נעים במעגל,
אז כידוע, יש שתי סוגי מעגלים. יש מעגל DC (זרם ישר), שזה אומר שהאלקטרונים נעים בכיוון אחד.
ויש מעגל AC (זרם חילופין).
כל חשמל שמופק מגנרטור הוא כזה (אלא אם כן יש לו ממיר ביציאה שלו), וזה מה שאנחנו צורכים בצריכה הביתית .וכאן אסביר משהו שחשוב להבין, וראיתי חשמלאים ואנשי מקצוע שמתבלבלים בזה.
מה זה בעצם זרם חילופין? שרגע הזרם זורם מהפאזה לאפס, וברגע הבא מהאפס לפאזה, וחוזר חלילה.
איך?
אז לאור המאמר שכתבתי נוכל להסביר - ברגע הראשון יש 'מתח' בין הפאזה והאפס בצורה שהפאזה גבוהה יותר מהאפס, (וממילא צורת הזרם תהיה מהפאזה לאפס), ורגע אחר כך המתח הוא הפוך, בצורה שהאפס גבוה מהפאזה, ואז הזרם הוא מהאפס לפאזה.
וכאן הרבה טועים וטוענים שהאפס והפאזה מתחלפים. פעם החום הוא הפאזה והכחול אפס, ופעם הפוך.
אבל זה לא נכון. כי אם כן מה ההבדל בין הפאזה והאפס? ולמה מהפאזה מתחשמלים ומהאפס לא?אלא מה כן?
פשוט מאוד. האפס הוא כל הזמן אפס, כמו האדמה (@ginger-handybox , כן, האפס מוארק לאדמה).
והפאזה הוא לפעמים בכיוון חיובי, ולפעמים בכיוון שלילי.
כלומר, יש פער בין הפאזה והאפס של 230v. לפעמים הפער הזה הוא מהפאזה לאפס. הפאזה 'גבוהה' מהאפס 230v. ולפעמים הפער הוא מהאפס לפאזה. דהיינו, הפאזה נמוכה מהאפס ועומד ב -230v.
אבל שוב, האפס נשאר אפס.אז צדקת. בגנרטור הזרם הוא AC, לא מעגלי מצד לצד. אבל כן צריך לסגור מעגל כדי שיהיה מתח.
כלומר, יש פער בין הפאזה והאפס של 230v. לפעמים הפער הזה הוא מהפאזה לאפס. הפאזה 'גבוהה' מהאפס 230v. ולפעמים הפער הוא מהאפס לפאזה. דהיינו, הפאזה נמוכה מהאפס ועומד ב -230v.
איזה מעניין!
תמיד הוקשה לי השאלה הזו, איך באמת זה עובד בזרם חליפי = AC. ההסבר שלך ממש מעניין, כי לדבריך, תמיד הפאזה היא זו שבה כביכול זורם החשמל - ולכן תמיד כשתיגע בה - תראה שיש בה חשמל, או בעברית תתחשמל...
אבל באפס, כיון שהוא זה שסוגר את המעגל - לא יהיה בו חשמל - כשאין מעגל חשמלי.
אבל מה שלא מובן לי בזה, אם הפאזה כעת היא מינוס 230V מה גורם לאפס להשאר אפס? הרי הוא זה שכעת "גבוה" מהפאזה, והפאזה אמורה למשוך ממנו חשמל, לא?
או דתימא דאה"נ - כשהם סוגרים מעגל, באותה השנייה שהפאזה היא במינוס, היא באמת מושכת 230V ולא נותנת 230V.
אבל א"כ למה כשאני זה שמושך את החשמל מהפאזה - אם אחבר לו טסטר, אני אראה כל הזמן שהנורה בו דולקת, משמע הוא כל הזמן בעמדת נותן, לא? איפה אני טועה? -
@Ginger-HandyBox אל תיגע
אבל זה בעיקרון נכון כמו שהציפורים עומדים על החוטי חשמל 60kv
ולא מתחשמלים
עוד סיבה שהם עומדים ממש צמוד הרגלים אז יש התנגדות אחרת
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות