מדריך מקיף לחומרי גלם וציפויים

admin

הקדמה קצרה

באופן כללי פלטות עץ סטנדרטיות מהחומרים המובאים בהמשך (חוץ מעץ מלא) מגיעות ברוחב 122 על 244 ובמידות עובי שונות:

עובי סטנדרט לחזיתות: 17-22 מ"מ
עובי לגופי ארון: כ-16.5-17 מ"מ
עובי לגב ארון: 3-5 מ"מ

בכדי לחשב את כמות החלקים שניתן להוציא מפלטה יש לקחת בחשבון:

עובי להב המסור (0.3 מ"מ למסור שולחני-קרייזיק) או הכרסום (במקרה של חיתוך באמצעות מכונת CNC)
"כיוון סיבים" במידה וזו פלטה עם טקסטורה של עץ (בפורמייקה או עץ טבעי) ורוצים שכל החזיתות נניח יהיו עם אותו כיוון של הטקסטורה.
יש מחשבונים מתאימים ברשת. וכדאי גם לקחת קצת "ספער".

בנוסף, יש חומרים שמיועדים לגוף הארון (השלד) ויש חומרים שמיועדים לחזיתות (דלתות, חזית מגירה) כפי שיופרט בהמשך כל חומר למה מתאים.

סוגי חומרים

MDF

פלטה שעשויה משבבים קטנים מאוד עד כדי אבקה שמודבקים יחד.

סוגי MDF:

חום - הכי בסיסי וזול.
ירוק - עבר טיפול נגד מים (בגבול ובמידה... לא להגזים!) באמצעות ווקס. משמש למקומות לחים יותר.
שחור - בעיקר משמש כשרוצים לחרוץ ושהחריץ יהיה בצבע שחור. דחוס יותר מ-MDF רגיל ולכן חזק יותר, וגם עבר טיפול נגד מים וטיפול מעכב בעירה.

שימושים:

לחזיתות/דלתות מכיוון שלא מתעוות.
לצביעת שלייפלאק.
מעולה לעיבודים וחריטות מיוחדות (ידיות אינטגרליות למשל)

יתרונות:

לא מתעוות עם הזמן
עובר קליברציה (דיוק של העובי לכל אורך הפלטה)

חסרונות:

חומר לא נוח/חזק מספיק עבור גופים
לא עמיד במים

לבוד (בלשון העם "סנדוויץ")

פלטה שעשויה משכבות (לבידים) דקות של עץ מודבקים בשיטת שתי וערב, בנוסף תמיד זה יהיה מספר אי זוגי של שכבות. לה. המספר האי זוגי של השכבות והדבקת השתי וערב מעניקים לו איזון וחוזק כנגד הכוחות הפועלים לכופף ולעוות אותו לאורכו ולרוחבו, ומקנים לו יציבות ועמידות.

סוגי לביד:

הסטנדרט - טווין (עץ צפצפה ואוקומה) - שילוב של אוקומה (בשכבות החיצוניות) עם צפצפה (עץ רך ופחות איכותי) בשכבות הפנימיות.
אוקומה (מעץ אוקומה, נקרא גם סנדוויץ אדום) - אמור להיות חזק יותר מטווין, אבל יש לא מעט סנדוויץ "אדום" בשוק מייצור סיני זול ופחות איכותי.
בירץ' (עץ ליבנה) - הכי איכותי, חזק משמעותית שעשוי מעץ חזק וצפוף יותר-ליבנה, וגם כבד יותר וגם יקר משמעותית. יש לו גם טקסטורה טבעית יפה ולפעמים משתמשים בו כשהוא חשוף ללא ציפוי. בתכלס, מיותר להשתמש בו ברוב המקרים ולא מצדיק את המחיר הגבוה והמאמץ... אלא אם כן צריך חוזק מיוחד למשקלים/עומסים גבוהים וכדומה.

יתרונות:

חומר חזק והכי מומלץ לגופים.

חסרונות:

עלול לקבל "בטן" ועיוותים ולכן פחות מתאים לחזיתות.

שימושים:

משמש לגוף ארון בעובי 16.5 מ"מ
לגב הארון (דיקט) בעובי 5 מ"מ (אפשר גם להשתמש לגב ארון בחומר זול יותר שנקרא מזונית שהוא בעובי 3 מ"מ אבל פחות חזק משמעותית)

סיבית

יתרונות:

זול, בדרך כלל בציפוי מלמין
אם אין מגע עם מים אפשר להשתמש לגופים בלי בעיה משמעותית
חומר ישר מאוד ולא מתעוות

חסרונות:

מתפורר בקלות
צריך להבריג בעדינות בעדיפות לקדח מקדים ובורג בקוטר דק (3.5).
פחות מתאים לפירוקים והרכבות חוזרות.
סופג מים, מתנפח ונהרס בקלות במגע עם מים ולחות, ולכן לא כדאי להשתמש בו במקומות לחים.

סוגי ציפויים

פורמייקה

פורמייקה מיוצרת משכבות נייר ספוגות בשרף פלסטי וכבושות בלחץ ובטמפרטורה גבוהים, את הפורמייקה מדביקים על פלטת העץ.

יתרונות:

עמידה לשריטות
קלה לניקוי
עמידה נגד מים וחום
זולה יחסית (אם כי יש פורמייקות יקרות מאוד)

חסרונות:

צריך להדביק קנטים בקצוות והמראה פחות אחיד.
אי אפשר לבצע חירוצים (מלבד חירוץ בסיסי) ודוגמאות מיוחדות.

יש כמה סוגי פורמייקה נפוצים:
מבריק - יש שאוהבים את המראה אבל שריטות בו ניכרות מאוד.
מט - פחות רואים לכלוכים וטביעות אצבע.
טאפ - מחוספס מעט, הכי פרקטי מבחינת נקיון, מראה מעט "זול".
נאנו - סופר מט, ועמיד מאוד לשריטות ולכלוכים. אך יקר משמעותית גם כן.
עץ מלא - טקסטורה של עץ טבעי (תחליף זול לפורניר, ראו בהמשך)

מלמין

חומר הציפוי אולי הכי זול, בדרך כלל משתמשים בו בפלטות סיבית. מעין נייר דק מאוד שמצפה את החומר. מגיע בטקסטורות שונות ובצבעים שונים. המעלה היחידה שהוא זול.

פולימר

לוח MDF שעליו מדביקים שכבת פלסטיק, מעין "לימינציה". שכבת הפולימר עוטפת את החזית מכל הצדדים ומצפה גם את השקעים החריצים והבליטות כך שאין צורך בהדבקת קנטים. מתאים לחזיתות מחורצות.

חסרונות:

פחות עמיד מפורמייקה ורגיש לחום גבוה.

יתרונות:

זול יותר מצבע (האפשרות הקיימת הבאה אם רוצים חירוץ מיוחד)

שלייפלק (צבע בתנור...)

שיטת צביעה בחדר בחדר סטרילי עם אויר מסונן כדי שלא יהיו חלקיקים שיפלו על הצבע לפני היבוש. יש אפשרות לבחור אחוז ברק.
צובעים על MDF, צביעת יסוד לאיטום החומר, ואחר כך צביעה סופית לפעמים כמה פעמים (כמה ידיים). נצבע אה, ועץ לא באמת צובעים ב"תנור"...

יתרונות:

התאמה אישית מדויקת, ואפשרות חירוצים מיוחדים בחזית.

יתרונות:

יקר מאוד יחסית
פחות עמיד לשריטות ומכות

פורניר

פורניר הוא ציפוי של שכבת עץ טבעי דקה מאד (3-1 מ"מ) (מקולפות מהעץ כמו קילופי עפרון עם מחדד) המודבקת על פלטות עץ כמו סנדוויץ' או MDF. כך אפשר להעניק לארונות ורהיטים שיוצרו מחומרי גלם זולים יחסית מראה של עץ מלא יוקרתי. לחזיתות פורניר יש מראה ותחושה של עץ מלא עם עמידות גבוהה יותר ובמחיר זול משמעותית.

חסרונות:

יקר משמעותית מפורמייקה סטנדרטית.

יתרונות:

מראה יוקרתי ומרשים.

כתבתי מלמעלה את שידוע לי, כנראה החסרתי לא מעט פרטים, מקווה להוסיף בהמשך.

אשמח להערות ולהארות!

בית העץ

עץ מלא
עץ מלא נקרא כל קורה של עץ שנשארה במצב הגולמי.
לדוגמה קורה של פרגולה 5 * 15 ליסטים 2 * 4 ועוד
החיסרון של עץ מלא זה הנטיה שלו להתעוות כשהוא מתייבש, וגרוע מזה להישבר לאורך הסיבים. וזה הרקע להמצאה הגאונית של עץ לבוד (סנדוויץ) שבו ופורסים את העץ לשכבה דקה, ואח"כ מדביקים שוב בשכבות שכבה אחת לאורך ושכבה אחת לרוחב. כך נוצרת פלטה שחזקה מכל כיוון, הרבה פחות מתעוותת, ובכלל לא שבירה!!

עצים רכים מול קשים
ככלל, העצים שאנו פוגשים רובם עשויים עץ אורן שנקרא עץ רך, משפחת העצים הרכים כוללת גם ברוש ואשוח, מדובר בעצים מחטיים שגדלים ומתרבים מהר מאוד אך בעלי משקל סגולי נמוך עצים אלו מתפצלים בקלות לאורך הסיבים ולכן לא מתאימים לרהיטים כמו כסאות, וגם לא ניתן לגלף בהם.
לעומתם יש מספר רב של עצים קשים כדוגמת בוק אלון אגוז איפאה ועוד שמצטיינים ביופי וחוזק, אך גם יקרים בהרבה. !

עצים אלו באים בקורות וניתן לעשות מהם פלטה ע"י הדבקה של הקורות בדבק חזק ובקליבות צינור.

סרטון של תהליך ייצור לבידים:
https://www.youtube.com/watch?v=3Wh9NYvfStk

בית העץ

https://drive.google.com/file/d/1_ByFkEsDBKnavU9xR8zXU_1M6YlgJC2S/view?usp=sharing

סוגי עצים 2.jpg

שלוש ידיים

@בית-העץ כתב במדריך מקיף לחומרי גלם וציפויים:

עצים אלו באים בקורות וניתן לעשות מהם פלטה ע"י הדבקה של הקורות בדבק חזק ובקליבות צינור.

יש מחבר שנקרא ביסקווייטים
חורצים בשני הפלטות מהצד לעומק [כמו חצי דיסק בכל פלטה- אחד מול השני]
שמים דבק עץ ומכניסים פלטה- ביסקוויט בגודל החריצים [עגול שלם]
וכך הם נצמדים במדוייק וחזק.

אני עשיתי את החריצים עם טרימר